דילוג לתוכן

מסע רוחני לטיבט

תרגולי יוגה ומדיטציה
טרק סביב הר הקאילאש הקדוש

מנזרים עתיקים ומקומות קדושים עוצרי נשימה

תוכנית מאי 2025

יום 1
נחיתה בנמל תעופה גונקאר בטיבט – מעבר ללהסה.

קבלת פנים והכרות עם המדריך המקומי בשדה התעופה. לאחר מכן נצא בנסיעה קצרה, כשעה         אל העיר להסה. במהלך הנסיעה נוכל להתרשם מהנופים הטיבטיים המרהיבים, מההרים המושלגים ומהמנזרים הבודהיסטים לאורך הדרך.

להסה, בירת אזור האוטונומי של הטיבט בסין, היא עיר קסומה המשלבת היסטוריה עשירה, תרבות ייחודית ואמונה עמוקה. להסה שוכנת בגובה של כ-3,650 מטרים מעל פני הים, היא נחשבת לאחת הערים הגבוהות בעולם. העיר שימשה כבירתה של טיבט העצמאית בעבר וכיום היא המרכז המנהלי של האזור האוטונומי. להסה היא גם משכנו המסורתי של הדלאי לאמה, המנהיג הרוחני של הטיבטים.

שמה הטיבטי פירושו "מקום האלים"והיא אכן מהווה מרכז רוחני חשוב לבודהיזם הטיבטי.

לאחר ההגעה למלון בלהסה, תוכלו לנוח ולהסתגל לגובה ולסביבה.

יום 2
היכרות עם העיר האלים להסה, ביקור במקומות החשובים ביותר בעיר. מנזר ג'וקאנג, ארמון פוטאלה והרובע התיירותי ברקור.

ארמון פוטאלה הלבן, הוא פנינה אדריכלית ורוחנית. אחד המקומות המפורסמים ביותר בטיבט. הארמון המרשים הזה, שוכן בגובה של 3700 מטר מעל פני הים, הוא לא רק מבנה היסטורי מדהים, אלא גם מוזיאון ענק המציג את ההיסטוריה והתרבות הטיבטית. הארמון, שנבנה בסגנון ייחודי המשלב אלמנטים שונים, הוא מקום קדוש לבודהיסטים, ושוכנים בו חדרים רבים המוקדשים לדלאי לאמות.

המבקרים במקום יכולים להתרשם מפסלים מרהיבים, ציורי קיר עתיקים ומסמכים היסטוריים, ולטייל בין החדרים השונים ששימשו את המנהיגים הרוחניים של טיבט. מהמרפסות נשקפים נופים פנורמיים עוצרי נשימה של העיר וההרים הימלאיה שמסביבה.

המקדש ג'וקאנג הוא המקדש המכובד ביותר בטיבט, והוא מוכר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. על פי המסורת, הוא נבנה על ידי סונגצן גאמפו בשנת 647 לספירה עבור אשתו, נסיכת הנפאל בהריקוטי. בתוך המקדש בן ארבע הקומות, בחצרות התפילה המרובות, מוצגים כיום למעלה מ-3,000 תיאורים (פסלים, ציורי קיר) של בודהה, אלים בודהיסטים וקדושים בודהיסטים טיבטיים. מוקד העיקרי של העלייה לרגל הוא פסל ג'ובו שאקיאמוני המוצב באולם המרכזי בקומה התחתונה, המייצג את בודהה בגיל 12.

ברקור הוא רחוב מרכזי ונודע בלהסה. הוא משמש כעורק תחבורה ראשי, כמרכז מסחרי תוסס וכאטרקציה תיירותית מרכזית. הרחוב מציע הצצה ייחודית אל התרבות הטיבטית העשירה והמסורתית ומאפשר למבקרים לחוות את האווירה הייחודית של העיר.

ברקור הוא ביתם של שווקים צבעוניים המציעים מגוון רחב של מוצרים, החל ממוצרי מזון מקומיים, תכשיטים ותחריטים ועד לבגדים מסורתיים. השוק הוא מקום נפלא לטעום מהמטבח הטיבטי, לרכוש מזכרות ייחודיות ולצפות באומנים מקומיים בעבודתם. לאורך הרחוב ניצבים בניינים היסטוריים מרשימים, רבים מהם משמשים כבתים פרטיים, חנויות או מסעדות. האדריכלות הטיבטית המסורתית, המשלבת אלמנטים של עץ, אבן ובוץ. סגנון אדרכילי זה יוצר נוף ייחודי ומרשים.

לילה בלהסה.

יום 3 נבקר במנזרי סֵרַה ודְרֵפוּנג.

אחרי ארוחת הבוקר נצא לביקור במנזרי סֵרַה ודְרֵפוּנג המפורסמים. תהליך ההסתגלות לגובה נמשך. המנזרים שוכנים מעט גבוה יותר מלהסה, בגובה 4,400 מטר. היום הזה יעשיר אותנו תרבותית, שני מנזרים אלו היו בין שלושת המנזרים הגדולים והחשובים ביותר. בנוסף הסיור בגובה זה יספק לנו אימון מצוין לגוף כדי להמשיך ולהסתגל לתנאי הגובה.

סרה הוא מנזר הממוקם בפאתי העיר להסה ואחד הגדולים והחשובים במנזרי ובמכללות הבודהיסטיות של הזרם הגֶלוּג בבודהיזם הטיבטי. המקום מהווה מוקד עלייה לרגל. בעבר, היה אחד משלושת 'המנזרים הממלכתיים' של טיבט, יחד עם דְרֶפּוּנג וגַנְדֶן. כיום, המנזר ממשיך לפעול ובו מתגוררים מעל מאה נזירים. המנזר משמש גם כמוזיאון, אליו מגיעים תיירים רבים. הנזירים מקיימים בו באופן קבוע ויכוחים פילוסופיים סוערים.

דְרֶפוּנג הוא מנזר השוכן בפאתי העיר ללהסה, כעשרה קילומטרים מהעיר. זהו המנזר הבודהיסטי הגדול ביותר והאוניברסיטה המרכזית של זרם הגֶלוּג בבודהיזם הטיבטי, והוא גם אתר עלייה לרגל פופולרי. בעבר, דְרֶפוּנג היה אחד משלושת המנזרים "הגדולים" הממלכתיים, עם סניפים בכל רחבי טיבט ומחוצה לה. שטח המנזר משתרע על פני 200,000 מטרים רבועים.

לילה בלהסה.

יום 4 מעבר מלהסה לעיר שיגאצ'ה – מנזר טאשילונפו.

אנחנו נפרדים מלהסה ומתחילים את המסע לכיוון הקיילאש. היום נגיע לשיגאצ'ה, אחת הערים הגדולות בטיבט ונבקר במנזר טאשילונפו, אוצר של תרבות ודת.

מנזר זה, ששרד את סערות ההיסטוריה, יאפשר לנו להיחשף למנהגי בית הספר הגלוג. נטייל בין חומותיו העתיקות, נשמע את פעמוני הנחושת הקדושים ונראה את העצים המסתוריים שמספרים סיפור משלהם. נחקור את הסמטאות הצרות של המנזר, נצלם תמונות מדהימות של הנוף וננסה להבין את משמעות המסורות והמנהגים המקומיים.

המנזר טאשילונפו הוא לא רק אתר עלייה לרגל, אלא גם מרכז תרבותי חשוב. בית הספר של זרם הגלוג. הוקם בשנת 1447 על ידי גנדן דרופ, תלמידו של צונכפה. מאוחר יותר, גנדן דרופ עצמו נחשב לדלאי לאמה. כיום על שטח של למעלה מ-70,000 מ"ר, חיים כ-700 נזירים לעומת למעלה מ-5,000 נזירים שחיו במנזר בעבר.

שיגאצ'ה היא עיר תוססת וגדולה בטיבט, השנייה בגודלה באזור. היא משמשת כמרכז המחוז ומאכלסת כ-880,000 תושבים, רובם סינים. הקהילה הטיבטית מרוכזת ברובע קטן משלה ובמנזר טאשילומפו המפורסם, אחד המנזרים הבודדים ששרדו את מהפכת התרבות הסוערת. מעל הרובע העתיק ניצבות חורבות מרשימות של מבצר עתיק. מדרום למנזר שוכן ארמון הקיץ של הפנצ'ן לאמה, שנבנה במאה ה-19 בסגנון טיבטי מסורתי

לילה במלון בשיגאצ'ה.

יום 5 עיר שיגאצ'ה 3950 – סאגה 4600 – פאריאנג 4600 . נסיעה ארוכה במשך כ-12 שעות.

סאגה, הגובלת עם נפאל, עד פארְיַאנְג. עיר במחוז שיגאצזה, השוכנת בגובה 4610 מטר ומאוכלסת  ב-20,000 תושבים. העיר הוקמה בשנת 1960. העיר התפרסמה כתחנת מעבר לקבוצות מנפאל והודו, ששואפות לצאת אל הר הקאיילש.

פאריאנג, שוכן בגובה 4600 מטר. שמו מתורגם מהטיבטית כמקום רחב. זהו היעד הרחוק ביותר משיגאצזה שאפשר להגיע אליו תוך יום אחד ולבלות בו את הלילה.

משך הנסיעה כ-12 שעות. במהלך הנסיעה נהנה מהנוף המדהים הנשקף מחלונות האוטובוס.

לילה במלון בפאריאנג.

יום 6 מעבר מפאריאנג לפורנג. ביקור באגם מאנאסארובר ובמנזרים ציו וגוסול.

היום נעבור את המעברים הראשונים בגובה של מעל 5,000 מטרים. נצא מפריאנג דרך דרצ'ן ונגיע לפוראנג. היום הזה יביא לנו מפגש עם אגם מאנאסארובר – קודש הקודשים של ארץ הטיבט ושל כל עולי הרגל. בפעם הראשונה נראה את הר קאיילש המרשים. אגם מאנאסארובר הוא אחד מאתרי הטבע המופלאים ביותר של טיבט המערבית ואחד מהמקומות הקדושים ביותר לבודהיזם בעולם.

יחד עם הר קאילש הקדוש. שטחו כ-500 קמ"ר ועומקו המרבי 82 מטרים. בגודלו, מאנאסארובר דומה לאגמים ההרריים הגבוהים הגדולים ביותר בעולמנו, אך מבחינת מידת הקדושה והמשמעות הסמלית שלו, אין שני לו. עבור נציגי ארבע דתות – בודהיסטים, הינדים, ג'יינים ומאמיני בון, דווקא כאן, בקאיילאש ומאנאסארובר, פועם לב היקום ועובר ציר כדור הארץ.

נהוג להתחיל את המסע למנדלה של הקאיילש, מקורה-סיבוב של מאנאסארובר. ההקפה הטקסית של האגם, מעין מבוא לקורה של קאיילש. העולה לרגל טובל במאנאסארובר תחילה, ורק לאחר מכן מקיף את ההר הקדוש. מבחינת ההתאקלמות השלבית, גם לכך יש היגיון.

במהלך הנסיעה נבקר בשני מנזרים יפיפיים להפליא – צ'יו – מנזר הציפור וגוסול.

נבקר במנזר צ'יו גומפה – מנזר הציפור. במקור, צ'יו גומפה נבנה על הר בצורת ביצה, בשם סנגדו ביירה – הר הנחושת.

המקום המרכזי של כוח כאן, הוא מערה מהמאה השמינית, בה פדמאסמבכבה, מידט ובילה את שבעת הימים האחרונים בחייו הארציים. מפסגת המנזר נשקף נוף מרהיב לאגמים רכשס טאל ומנאסארובר, כמו גם לפסגת קאיילש המושלגת.

מנזר גוסול גומפה נבנה מעט ימינה מהמערה שבה המורה הרוחני הגדול אטישה היה במדיטציה במשך שבעה ימים. מהמרפסת שלפני המנזר נשקף נוף פנורמי מדהים על הר קאיילש והאגם מנאסארובר. מכאן בדרך כלל מתחילים את הקורה סביב אגם מאנאסארובר. בתוך המנזר נמצאת מערה נוספת, שבה במאה ה-13 המורה הקדוש גוצאמפה מבית הספר הקאג'ו היה במדיטציה.

לילה במלון פורנג.

יום 7 פוראנג – קורצ'אג – רַקשַסטאל. היום האחרון שלנו לפני היציאה לקורה.

אנחנו עוברים מפוראנג לדארצ'ן. בדרך נעצור באגם רַקְשַסְתַאל ונבקר במנזר קורצ'אג, שבו שמורה פסל מקודש של בודהיסטווה מאנג'ושרי.

אגם רַקְשַסְתַאל ממוקם משמאל למאנאסארבר בגובה 4,575 מטר. אורך קו החוף שלו הוא כ-125 ק"מ ושטחו 360 קמ"ר. שם נוסף של האגם הוא רַוָנָה חֲרָדָה, הקשור לנכדו של ברהמה, ראַוָנָה, מלך השדים רַקְשַסִים. על פי אחת האגדות, ראַוָנָה עמד ברַקְשַסְתַאל על רגל אחת במשך 1,000 שנים, והתפלל לשיווה, ולאחר מכן קיבל ממנו כוחות על-טבעיים סִידְהִי. על פי אגדה אחרת, ראַוָנָה ערך כאן יַגְיָה – הקרבת אש לשיווה ובמהלכה הקריב את ראשו. שיווה היה כה נדהם מהתמסרותו העצמית, עד שהעניק לראַוָנָה חסינות מפני ניסיון רצח.

במרחק 18 קילומטרים מפוראנג נמצא מנזר קורצ'אג המפורסם מאוד מהמאה ה-12. זהו אתר קדוש ידוע מאוד, הנבנה על ידי המתרגם הגדול רינצ'ן צאנגפו והיה בתחילה שייך לזרם קדם, אך מאוחר יותר עבר לזרם סאקיה. במנזר נמצאת פסל של ג'ובו ג'אמפה דורג'ה בודהיסטווה מנג'ושרי. החפצים הקדושים והנערצים ביותר במנזר הם פסל דולמה טארה המדבר, אוספי הקאנגיור – תרגום דברי הבודהה והטנגיור. ציורי קיר של שלושים וחמישה בודהות שהתגלו בעצמם, תמונות פסלים של שישה עשר ארחתים ועשרים ואחת טארות כועסות.

לילה בדארצ'ן.

יום 8 היום הראשון של ה'קורה' – טרק סביב הר קיילאש

כ־22 ק"מ, בגובה של כ־4700, טיפוס הדרגתי 4950.

לינה בבית הארחה ליד הפנים הצפוניות של קיילאש.

בדרך כלל, הקורה מתחילה בטארפוצ'ה, אליה מגיעים התיירים באוטובוס מדרצ'ן. המקום הזה ידוע בקבר הקדוש דורטר, קבר 84 המהאסידך. משמאל לטארפוצ'ה נראית סטופה לבנה גדולה. זו צ'ורטן קנגני. מאמינים שהמעבר דרך הקשת בסטופה צ'ורטןן, משחררת את הנוסע מכל חטאיו.

לאחר כמה קילומטרים מטארפוצ'ה נראה גשר מעל נהר, הוא מוביל למנזר צ'וקו, השייך לזרם דריקונג של בית הספר קגיו. הוא נבנה במאה ה-13 במקום שבו, על פי האגדה, הופיעה כבשה לבנה מתוך הסלע. מנזר צ'וקו מפורסם בפסל שאינו מעשה ידי אדם של בודהה אמיטאבה (בודהה של אור אינסופי, בטיבטית – ננגווה טאיה. הפסל עשוי משיש לבן ונחשב לתשמיש קדוש חשוב בקורה של קיילאשץ).

ניתן לבקר גם במנזר דרירה פחוק, המנזר הגבוה בעולם, שנבנה סביב מערה שבה הגורו גוטשאנגפה היה במדיטציה במאה ה־13. הוא היה הראשון שהגדיר את קאיילש כהר קדוש ועשה את ה'קורה' הראשונה. פירוש השם דרירה פחוק הוא קרן של יאק נקבה. לפי האגדה, נקבת יאק הראתה את הדרך לגורו גוטשנגפה והפנתה אותו למעבר דרולמה-לה.

לאחר מדיטציה ממושכת במערה, במקום שבו נבנה המנזר, אמר גוטשאנגפה, כל מי שישעין ראשו במערה זו, בין אם הוא יצור בעל גוף אנושי, בין אם הוא יצור מאחד משלושת סוגי היצורים החיים: ציפורים, מכרסמים או חרקים, יימנע מלידה מחדש בעולמות הנמוכים, אפילו אם הגיע לכאן במקרה. באומרו כך, הוא השאיר שקע של תבנית ראשו  בסלע.

לינה בבית הארחה ליד מנזר דרירה פחוק 4950

יום 9

היום השני של הקורה כ־24 ק"מ. מעבר דרולמה-לה 5800

העלייה אל המעבר מסמלת לידה חדשה והתגברות על קארמה שהצטברה.

זה היום הקשה ביותר בקורה. זהו יום השיא של הקורה סביב קיילאש, מכיוון שנעבור את המעבר דרולמה-לה 5800 שיפתיע אתכם בקסמו האנרגטי. בראש המעבר שוכן אבן קובית ענקית בשם פהאואנג מבאר. כאן תתחדשו, מכיוון שכל החטאים יסלחו הודות לחסד של דרולמה, אלת הרחמים.

בירידה מהמעבר מימין, מעט מתחת לשביל, נראה אגם הקודש יוקמו צו נקרא גם תוק דזינגבו, אגם החמלה, ההודים מכנים אותו גאורי קונד. גאורי קונד הוא אחד האגמים הגבוהים בעולם. בהינדואיזם מאמינים כי את האגם ברא שיווה לבקשת אשתו פרבאטי. לאחר מכן מחכה לכם מעבר של שש שעות למנזר זוטרול פחוק 4750 בתרגום פירושו מערת הפלאים, וזאת כיוון שהמנזר נבנה סביב מערה שהפכה למקום הניצחון המפורסם של מילארפה על מאסטר בון נרו בונצ'ונג.

מנזר זוטרול פחוק – פירוש השם הוא מערת הפלאים. המנזר בנוי סביב מערה שהייתה המקום בו התרחש ניצחונו המפורסם של מילארפה על המאסטר בון נארו בונצ'ונג. במהלך הקרב, מילארפה חתך אבנים בכפות ידיו בקלות בה נחתכת חמאה בסכין. במקום ניתן למצוא הדפסי כפות הרגליים, כפות הידיים וראשו של היוגי הגדול, הטריידנט של מילה, שהיה שייך למילארפא ופסל המשורר המיסטי, שנעשה במו ידיו ממתכת יקרה, זמן קצר לפני עזיבתו.

לינה בבית הארחה ליד מנזר זוטרול פוק 4750

יום 10 יום האחרון של הקורה וחזרה לדארצ'ן.

מנזר גיאנדראק גומפה השוכן על גבעה בעמק גיאנדראק הוא מראה עוצר נשימה. פירושו המשוער של שם המנזר הוא גבול השמיעה. על פי האגדות, העמק נקרא כך מכיוון שמי שנמצא בו יכול לשמוע את צלילי המקומות הקדושים הסמוכים.

מנזר סרלונג הוא הקטן ביותר מבין חמשת המנזרים המקיפים את הר קיילאס הקדוש. מבני המנזר מסודרים בצורת מלבן. לאחר שיפוץ מקיף שנערך בשנת 2012, נבנה בחצר הפנימית מקדש ראשי שבו ניצב פסל של פאדמאסאמבחבה בודהא חשוב בטיבט. ליד המנזר נמצאת סטופה לבנה גדולה בשם ג'אנגצ'וב. במנזר סרלונג מתגוררים כיום רק שני נזירים.

לילה בדארצ'ן.

יום 11 מעבר מדארצ'ן ללחדצ'ה.

לאחר מסע רוחני עוצמתי,

מלא ברגעים בלתי נשכחים ותובנות עמוקות, אנו מתחילים את הדרך חזרה הביתה.

בדרך כלל התיירים נוסעים דרומה, אל הגבול עם נפאל ואל מחנה הבסיס של האוורסט. אך בשנים האחרונות העיר לחדצ'ה הפכה להיות בלתי ניתנת להכרה. מעיירה קטנה ופרובינציאלית היא הפכה לעיר סינית מודרנית, ולכן משמשת למחנה לילה אחרי הקורה. ליד העיר זורמים שלושה נהרות והפסגה הגבוהה הקרובה ביותר היא הר יקרי 5,656 מטר צפונית מהעיר.

לילה בלחדצ'ה.

יום 12 מעבר לחדצ'ה -לגיאנדזה -צ'אדנג. ביקור במנזר פלקור צ'דה ובאגם יאמדרוק.

גיאנדזה היא עיר העתיקה ומרכז רוחני חשוב בטיבט. היא שוכנת על רמה הטיבטית בגובה של כ-3900 מטרים מעל פני הים והיא אחת הערים הוותיקות בטיבט. בעבר שימשה כבירת ממלכת טיבט.

המנזר פלקור צ'דה היה שייך בעבר לבית הספר הסאקיה ועכשיו הוא שייך לבית הספר הגלוג. המבנים הראשיים נבנו בתחילת המאה ה-15 בסגנון אקלקטי מסורתי טיבטי על ידי שליט מקומי בשם רבטן קונזנג פהאקה, שהיה מעריץ של קדרובה ז'ה, תלמידו החשוב ביותר של צונקהפה. בהמשך הוכר כפאנצ'ן-למה הראשון. במשך מאות שנים, פאלצ'ו שימש כמרכז חינוכי חשוב לבתי הספר הסאקיה והגלוג. במאה ה-19 היו בו כ-20 מכללות, כיום רק שתיים.

המקדש הראשי צוקלקהאנג הוא מבנה בן שלוש קומות עם ציורי קיר משומרים היטב מהמאה ה-15. בקמרונות האולם הגדול, 48 עמודים. על הקירות תלויים ת'אנקות העתיקים הרבים בד משי. בעומק האולם ניצבת פסל של בודהה שאקיאמוני בגובה 8 מטרים, שעבור יצירתו, על פי האגדה, הושקעו 14 טון של ברונזה.

אגם יאמדרוק הוא אגם הררי הגבוה בטיבט, השוכן בגובה 4,488 מטרים מעל פני הים. הוא אחד מארבעת האגמים הקדושים בטיבט. אגם יאמדרוק משתרע על שטח של 621 קילומטרים רבועים ואורכו עולה על 73 קילומטרים. הוא מוקף בהרים ציוריים היוצרים נוף מרשים. האגם עשיר גם בחיות בר, כולל מושבות עופות ועדרי יאקים. עבור הטיבטים, אגם יאמדרוק הוא מקום קדוש. הוא נחשב להתגלמותה של בודהיסטווה אוואלוקיטשוורה, בודהיסטווה של הרחמים. האגם הוא יעד עלייה לרגל חשוב לבודהיסטים מכל העולם.

לילה בצ'אדנג.

יום 13 מעבר יומבולאקנג – סאמיה – להסה. ביקור במבצר יומבולאקנג. ביקור במנזר סאמיה.

בעמק יַרְלוּנג, שוכנים מספר מנזרים מימי הביניים. אך ללא ספק, האטרקציה העיקרית עבור תיירים היא המצודה יוּמבּוּלַגַנג, הנמצאת 13 ק"מ מדרום לצֶ'דַנג שוכנת בראש גבעה גבוהה והיום היא מנזר.

לפי המסורת המצודה המרשימה שהייתה גדולה בהרבה מהמבנה הנוכחי, נבנתה על ידי שליט שושלת יַרְלוּנג הראשון, נְיַאטְרִי צֶנְפּו. דווקא ביומבּוּלַגַנג, שהיה אז ארמון מלכותי, נחתה על ראשו של המלך לַהֲטַהֲתוֹרִי, המאה החמישית, קופסה מלאה בטקסטים בודהיסטיים רבים. אירוע זה, כמו אגדות טיבטיות אחרות, משתקף בציורי קיר העתיקים במקדש יוּמבּוּלַגַנג. בשנות המהפכה התרבותית, נהרס הארמון-מצודה ובשנת 1982 שוחזר במלואו, כמעט בצורתו המקורית.

מגדל יוּמבּוּלַגַנג, שגובהו 11 מטרים, שולט על העמק וממנו נשקף נוף מרהיב של הסביבה.

סַאמְיֶה – המנזר הבודהיסטי הראשון בטיבט.

קיימים סיפורים רבים על הקמת המנזר סַאמְיֶה. הסיפור המפורסם ביותר מספר שבניית המנזר החלה בתקופה של מלך טיבטי חשוב בשם טְרִיסוֹנְג דֶצֶן. את הבנייה הוביל מורה בודהיסטי גדול שהגיע מהודו.

אבל האלים המקומיים לא אהבו את הרעיון של מנזר בודהיסטי בטיבט. בלילות, כשכולם ישנו, הם גרמו לרעידות אדמה והרסו את מה שבנו במהלך היום. גם רעב ומחלות פשטו באזור. המלך פחד מאוד וביקש מהמורה הבודהיסטי לעזוב. לפני שעזב, המורה אמר למלך להזמין מורה בודהיסטי אחר, חשוב מאוד. המלך הקשיב לו והזמין את המורה החדש.

המורה החדש הגיע והתקיים ויכוח גדול בין תומכי הדת המקומית לבין המורה החדש, והמורה החדש ניצח. המלך החליט שהדת הבודהיסטית תהיה הדת החשובה בטיבט, והורה לבנות את המנזר סַאמְיֶה.

המנזר סַאמְיֶה הפך למרכז חשוב מאוד של הבודהיזם בטיבט. נזירים מכל העולם הגיעו אליו ללמוד ולתרגם טקסטים קדושים. המנזר עבר קשיים רבים במהלך ההיסטוריה, אבל עדיין אפשר לראות בו את האדריכלות הטיבטית העתיקה.

לילה בלהסה.

יום 14 יום חופשי בלהסה.

לילה בלהסה.

יום 15 מעבר מלהסה לנמל תעופה גונקאר בטיבט – סין – ישראל.

הטרק לקאילש כרוך ביציאה מאזור הנוחות הרגיל שלך.

המסע כרוך בהפגנת חוסן אישי ופיזי וכל זאת בנוסף למחלת הגבהים ולתנאי מזג האוויר הפכפכים, שיכולים לנוע משמש חמה, דרך רוח עזה ועד לשלג.

במסע מסוג זה בטיבט צפויים שינויים הנובעים משינויי מזג האוויר, מכבישים סגורים או מתקלות שונות, הקשורות לעצם העובדה שמדובר באזור מרוחק. כדאי ואפילו מומלץ לקבל את השינויים בהבנה ובחיוך כחלק מהחוויה. ספקים מקומיים איכותיים יערכו שינויים לטובתנו, על פי צורך.